ר"ש משאנץ על משנה דמאי ז׳:ג׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

מקור משנה דמאי ז׳:ג׳
3 פּוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת, נוֹטֵל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְאוֹמֵר, זוֹ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל, זוֹ עֲשׂוּיָה תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶן, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בָּאַחֲרוֹנָה, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת, וְחוֹשֵׂךְ גְּרוֹגֶרֶת אֶחָת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא יַחְשׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יַחְשׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין:
פירוש ר"ש משאנץ על משנה דמאי ז׳:ג׳
3 וחושך. מלשון ולא חשכת את בנך בראשית כ״ב:י״ב שנמנע מלאכול גרוגרת אחת שהיא תרומת מעשר:
4 לא יחשוך. ויקח גרוגרת אחת ויאכל ואם לא יאכל מרעיב עצמו ונמצא ממעט מלאכתו של בעה"ב:
5 תנאי ב"ד. קתני בירושלמי הל' ג ובתוספתא פ"ח ר' יוסי אומר תנאי בית דין הוא שתהא תרומת מעשר מבעה"ב ומעשר שני מפועל וחייב בעה"ב ליתן לו:
6 ירושלמי שם תני לא יחרוש אדם בפרתו בלילה וישכירנה ביום ולא יעשה בשלו בלילה וישכיר עצמו ביום לא ירעיב עצמו ולא יסגף נפשו מפני שממעט במלאכת בעה"ב ר' יוחנן אזל לחד אתר אשכח ספרא אטימוייא א"ל מהו כן אמרו ליה ציים א"ל אסור לך מה אם מלאכת בשר ודם אסור מלאכת הקב"ה לכ"ש פי' לא יסגף לענות נפש תרגומא לסגפא במדבר ל׳:י״ד ספרא מלמד תינוקות שבעיר אטימויי' כך קורין לחולה בלשון יון ציים רגיל להתענות מלאכת בשר ודם אסור כדתנן לא יחשוך אפי' גרוגרת אחת: